אני מתעמלת תחרותית מגיל 10, ההתעמלות זה המקום הבטוח שלי והמקום אליו אני בורחת בשביל לא לחשוב על הבעיות שלי. בשנה האחרונה, מפאת סיבות שלא בשליטתי נאלצתי לעזוב את העולם התחרותי ואין ביכולתי להמשיך בהתעמלות כמו שאני רגילה ומכירה.

אני ילדה שמאוד אוהבת שליטה ביום יום שלי, אני אוהבת לדעת מה הולך לקרות ואם דברים לא יקרו, הם לא יקרו בשליטתי, ודווקא בדבר שחשוב לי כל כך לא היה לי בחירה ושליטה. 

חוסר האונים בחוסר השליטה מתגבר גם בימים אלו ונותן משמעות נוספת לנושא הפרוייקט שלי ומתקשר לחיי יום יומנו כעת באופן ישיר.

בתוך כל התסכול שהיה לי באותה תקופה, הרגשתי שעצם היותי מתעמלת ושאוכל להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת לבד זה מה שעזר לי לעבור את התקופה הקשה.

 

בתמונות המתעמלות יוצגו בתנועות שהן לא בשליטה, כלומר פוזות שהן לא חדות ומודיקות בעולם ההתעמלות, אלא פוזות שנייה לפני נפילה, קפיצות ותנועות ארוכות. 

בכל תמונה, יהיה אובייקט נוסף שימחיש את חוסר השליטה. כלומר חוסר השליטה לאו דווקא יתבטא באופן שבה המתעמלת מוצגת, אלא בסיטואציה של התמונה, עם אובייקט נוסף שימחיש.

חצי מהתמונות יהיו תמונות סטודיו, וחצי מהן יהיו תמונות חוץ. חלק מהתמונות יהיו מטושטשות, וחלק יהיו תמונות מריחה, רוב התמונות יהיו בעומק שדה מלא.